הנושא האחרון שנלמד בסטטיסטקיה היסקית הוא מדדי מיקום יחסי. המוקד המרכזי יהיה ציוני תקן, כיוון שציוני תקן עוסקים במדד המרכז החשוב -הממוצע – ובמדד הפיזור החשוב – סטיית תקן (או שונות). למעשה, ציון תקן מבצע אינטגרציה בין הממוצע, לבין סטיית התקן, וכך הוא מאפשר לנו לדעת עד כמה הממוצע מנבא טוב תצפית ספציפית. הדבר הזה חשוב במיוחד, כי על העיקרון הזה מתבססת כל הסטטיסטיקה ההיסקית שנילמד: אנחנו בונים מודל ניבוי, ובודקים את המידה שבה התוצאה שהתקבלה בפועל, שונה מהתוצאה שמודל הניבוי העריך.